#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו (ת""ק, רבי יוסי)?<br>2. כמי ההלכה, והחידוש בזה?<br>3. מה הדין התפלל ולא השמיע לאזנו?<br>4. כאיזה דעה הוא המשנה במגילה שחרש פטור ממגילה? מה לומדים מזה (רבי יוסי, רב חסדא)?"	"1. ת""ק - יצא. רבי יוסי - לא יצא. <br>2. רב - הלכה כדברי שניהן [גם בקרא ולא דקדק] להקל. החידוש בזה, אפילו שסתם ורבי יוסי, וכן רבי יוסי ורבי יהודה ההלכה כרבי יוסי .כיון שרבי חייא שנה בשם ר""מ, ורבי יהודה ורבי מאיר הלכה כרבי יהודה, לכן אמר רב שהלכה כב' הדעות להקל. <br>3. יצא. וביאר רב מתנה שזה כדעת רבי יוסי, שאפילו בק""ש לא יצא, בתפילה יצא, שדוקא בק""ש שכתוב ""שמע"" שדורשים ""השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך"" צריך להשמיע לאזניו, אבל לא בתפילה. <br>4. ודאי מדובר במדבר ואינו שומע, שלולי זה איך מדבר. ומזה אמר רבי יוסי [אמורא] - שלמדו שגם בשאר מצות לר""י אין יוצא, ולא רק בק""ש משום ""שמע"", והטעם שכתוב ""והאזנת למצותיו"", ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. לרב חסדא - ""חרש"" הכוונה שאינו מדבר ואינו שומע, וא""ת איך קורא, באמת כתוב בדרך גררא שתמיד זה הולך ביחד ""חש""ו"", אבל באמת לר""י בשאר מצות יצא. ואפ""ה אומר רבי יוסי [אמורא] שיודה רב חסדא לגבי תורמות [ולא תאמר שגם ת""ק מודה לכתחילה], שהרי שם כתוב ""חרש"" במשנה נפרדת, ולא עם חמשה שלא יתרמו ואם תרמו אין תרומתם תרומה, ולא עם אלו שאם תרמו תרומתם תרומה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/היה קורא/דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דקדוק באותיות:<br>1. מה הדין קרא ולא דקדק באותיותיה?<br>2. מה ההלכה?<br>3. באיזה מילים צריך לדקדק?<br>4. מי אין מעבירין לפני התיבה והטעם?	"1. רבי יוסי - יצא. רבי יהודה - לא יצא. <br>2. כנ""ל כרבי יוסי להקל. <br>3. [כל המילים שמילה אח""כ מתחיל באותו אות] א. על לבבך. ב. על לבבכם. ג. עשב בשדך. ד. ואבדתם מהרה. ה. הכנף פתיל. ו. אתכם מארץ. [מכאן מטעמים אחרים] ז. רבי חנינא בשם רבי אחא - אשר נשבע ה' [שלא ישתמה ח""ו ""נשבה"" מלשון שבויה]. ח. רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא - ""יוצר אור ובורא חושך"", שלא יאמר ""יוצר אור ובורא נוגה"". ט. רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא ""שם שרו לך"", ולא ""שם הללו לך"". י. רבי לוי רבי אבדימא דחיפה בשם רבי לוי בר סיסי - צריך להתיז למען תזכרו [שלא ישמע ""תשכרו""]. יא. רבי יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו [שלא ישמע ""חזדו""]. <br>4. לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהם עושין ""ה"" ""ח"", ו""ע"" ""א"", אם היה לשונו ערוך מותר."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/היה קורא/דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מה הדין הקורא למפרע?<br>2. מנין?<br>3. מה הדין בהלל ובקריאת המגילה? מנין?	"1. משנה - לא יצא.<br>2. רבי יונה תנא רב נחמן בר אדא, ר' יוסי תנא נחמן סבא - ""והיו"" כדרך הוייתן.<br>3. כק""ש שסדר מעכב. והמקור - במגילה - כתוב ""ככתבם"". בהלל - כתוב ""ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'"". מה את שמע מינה. א""ר אבון עוד היא אמורה על סדר ""בצאת ישראל ממצרים לשעבר. ""לא לנו ה' לא לנו לדורות הללו. ""אהבתי כי ישמע ה' את קולי לימות המשיח ""אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג. ""אלי אתה ואודך לעתיד לבוא."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/היה קורא/דף כד		
